<h1>הבתים — שערי תשובה שער רביעי</h1>
<h2>דף נה:</h2>
עשרים וארבעה דברים מעכבין את התשובה, ארבעה מהם עון גדול, והעושה אחת מארבעתם אין הקב"ה מספיק בידו לעשות תשובה לפי גודל חטאו, ואלו הן, א) המחטיא את הרבים, ובכלל עון זה המעכב את הרבים מלעשות מצוה אחת. ב) המטה את חברו מדרך טובה לדרך רעה כגון מסית ומדיח. ג) הרואה את בנו יוצא לתרבות רעה ואינו מוחה בידו, הואיל ובנו ברשותו, אלו מחה בו היה פורש ונמצא כמחטיא אותו. ובכלל עון זה כל שאיפשר בידו למחות באחרים בין רבים בין יחיד, ולא מיחה אלא יניח אותן בכשלונן. ד) האומר אחטא ואשוב ובכלל עון זה האומר אחטא ויום הכפורים מכפר, לר"ם.
<h2>דף צז.</h2>
ומהם חמשה דברים העושה אותם אין חזקתו לשוב מהם, לפי שהם דברים קלים בעיני רוב האדם, ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא. ואלו הן, א) האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה, שזה אבק גזל, והוא מדמה שלא חטא ויאמר כלום אכלתי שלא ברשותו. ב) המשתמש בעבוטו של עני, שהעבוט אינו אלא כגון קרדום ומחרישה ויאמר בלבו אינם חסרים ולא גזלתי אותו. ג) המסתכל בעריות מעלה על לבו שאין בכך כלום, אומר וכי בעלתי או קרבתי, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות, שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ד) המתכבד בקלון חברו ואומר בלבו שאינו חוטא, לפי שאין חברו עומד שם ולא הגיע לו בשתו ולא ביישו, אלא ערך מעשיו הטובים וחכמתו למול מעשה חברו, או חכמתו, כדי (שיראם) [שיראה] מכללם שהוא מכובד וחברו בזוי. ה) החושד בכשרים, אומר בלבו שאינו חוטא לפי שהוא אומר מה עשיתי לו, וכי יש שם אלא חשד שמא [עשה שמא] לא עשה, והוא אינו יודע שזה עון שמשים אדם כשר בדעתו, לבעל עבירות, לר"ם.
